בפרשת חיי-שרה בעת שילוחי רבקה לנישואיה נאמר: "ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו". ומכאן למדו חכמים: "ומניין לברכת חתנים מן התורה שנ' ויברכו את רבקה". בנוסף, הביאו את הברכה שבנישואי בועז ורות: "יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה וגו'"[1].
מהלימוד מרבקה למד הפרקי דר"א: "וכחזן שהוא עומד ומברך לכלה בתוך חופתה, כן עמדו וברכו את רבקה אחותם ליצחק". בנוסף, כתב החזקוני: "ויקח העבד י' גמלים, להרכיב עליהם י' אנשים לברך ברכת אירוסין ונשואין". ומ"מ ברכת-חתנים היא מדרבנן, והפסוקים הללו רמז בעלמא, כמש"כ הכסא-רחמים[2].
בימי בית-שני בירכו ברכת-החתנים, אולם מדברי התוספתא והגמ' משמע שהיא היתה רק ברכת אשר-ברא ולא כל השבע-ברכות. ולכן היא פותחת בברוך, למרות שהיא סמוכה לחברתה. עוד הוכיחו זאת מלשון ברכת אשר-ברא, מכתבים עתיקים ומספר החילוקים שבין אנשי-מזרח ובני-א"י שרק את ברכת אשר-ברא בירכו בימי בית שני[3].
שנינו: "ואין אומרים.. וברכת חתנים.. פחות מי'". וכתב רב אחאי גאון: "מאי ברכת-חתנים איכא דאמרי אשר-ברא ואיכא דאמרי שהשמחה-במעונו". דעת הרמב"ם והרבה מאוד ראשונים שברכת חתנים היא ברכת אשר-ברא, ומ"מ יש ראשונים הסוברים שברכת-חתנים היא כל השבע-ברכות[4].
השו"ע והרמ"א פסקו שברכת אשר-ברא א"צ י', וכ"פ כמה אחרונים וכתבו שכן המנהג. אולם הט"ז והמהר"ל פסקו שברכת אשר-ברא צריכה י' ושכן המנהג, וכ"פ להחמיר הרב אלישיב[5].
למעשה, אין לברך את ברכת אשר-ברא בלי עשרה גברים, שכן ברכת אשר-ברא היא ברכת-חתנים. אולם מי שמנהגו לברך אף בלי י'- רשאי לברך[6].
מאמר זה הוא תמצית סימן א בספר גדרי החופה וברכותיה.
מקורות והערות שוליים:
1. בר'(כד, ס), רות(ד, יא) וכלה(א, א).
2. פדר"א(טז), חזקוני(כד, י) וכסא-רחמים(כלה שם).
3. התבאר בגדרי-החופה וברכותיה (א, ב).
4. התבאר בגדרי-החופה וברכותיה (שם, ג-ז).
5. התבאר בגדרי-החופה וברכותיה (שם, ח).
6. שהרי מדברי חז"ל, ומהרוב הגדול של הגאונים והראשונים מבואר שאין מברכים אשר-ברא בלי י', ושנהגו כן בתקופתם. ולמרות שהשו"ע חולק, מ"מ מוכח שזה מפני שהוא לא ראה כל החולקים. ואעפ"כ כשהמנהג לברך, א"א סב"ל במקום מנהג, עי' בגדרי-החופה וברכותיה (שם, ט).