ברכת הריח על בגדים מבושמים

| כ-2 דקות קריאה


בפרשת תולדות, בבוא יעקב לברכת יצחק נאמר: "ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'". וכתב הרשב"ם: "ובגדיהם היו מבושמים במוגמר". והר"י בן-יקר כתב שבפסוק זה רמז מהתורה לברכת הריח על עצי/עשבי בשמים, שהרי התורה החשיבה זאת אצלנו[1].

המהר"ם חביב כתב: "נלע"ד דהכוונה שבירך (יצחק).. בורא מיני-בשמים", והקשה והרי אנו פוסקים שאין מברכים על ריח בגדים מבושמים, שהוא ריח שאין בו עיקר (שאין עימו עיקר הבושם). ותירץ: "על כן אמר ראה ריח בני, כלומר דריח זה יש לו עיקר דהריח הוא מבני שברכו ד' ואינו ריח בגדיו המוגמרים שעליהן אין ראוי לברך"[2].

אמרו בגמ': "א"ר יוחנן המהלך... בטבריא... והריח ריח אינו מברך מפני שחזקתו אינו עשוי אלא לגמר בו את הכלים". וכתב בספר ברכת-ה' שאם הגמ' אומרת שאין מברכים על הבושם מכיון שלא נעשה להריח כש"כ שאין לברך על הבגד שהתבשם ממנו שאין לו עיקר[3].

ואכן הרמב"ם פוסק: "המריח בבגדים שהן מוגמרים אינו מברך לפי שאין שם עיקר בושם אלא ריח בלא עיקר", וכן דעת הרבה ראשונים[4]. אולם הטור ועוד ראשונים סוברים שאם בישמו את הבגדים להריח - מברכים עליהם[5]. ומ"מ השו"ע פסק כדעת הרמב"ם.

למעשה נר' שאין לברך על בגדים ריחניים (ע"י מרכך-כביסה או בישום אחר) ברכת הריח, וכן לא על כלי שהיה בו בשמים והתרוקן ונותר בו הריח[6].


הערות שוליים

1. בראשית (כז, כז) ופי' התפילות לר"י בן-יקר.
2. דרשות מהר"ם-חביב (תולדות א).
3. ברכות (נג.) וברכת ה' (ג, תע).
4. הלכות ברכות (ח, ט), המאירי (ברכות מג.), ספר מצוות זמניות (ברכות, ש"ח), הפרדס (שער הריח), האהל מועד (ברכות, ד"ג), הריקאנטי (עט) והאבודרהם (ברכות, ש"ז) ועוד.
5. טור(ריז), האגור (שי), הריא"ז, הרמ"ך ועוד.
6. שכן הדעה הרווחת בראשונים ובאחרונים, וכן משום סב"ל. ולגבי מרכך כביסה, כ"כ המשא-מלך(ריז,ג) והברכת-אריאל (כח,ו, וע"ש שכתב שאף לטור זה נכון). ולגבי הכלי שנותר בו הריח - כ"כ הט"ז (ריז, ג) והוסיף המשנ"ב (רצז, סק"ז) שאם נותר בכלי מעט מהבשמים - מותר(צריך) לברך על הריח.
שאלות ותשובות ע"י AI לכל התכנים שבאתר