שנו בברייתא: "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.. ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו". וכ"פ הרמב"ם והשו"ע, א"כ יש להדליק מחוץ לבית, ורק בעת סכנה יש להניח בפנים הבית. ואכן במסכת סופרים כתוב: "נר חנוכה מצוה להניחו בפתח הסמוך לרשות הרבים..", ולא הובאה האפשרות להדליק בפנים הבית, שהיא רק אפשרות לאונס חריג[1].
הריב"ש כתב: "כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתיקונה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ כו' וכיון שיד האומות תקפה עלינו כו' ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים ואין כאן פרסומי ניסא כ"א לבני ביתו בלבד". וכ"כ עוד ראשונים שמציאות הגלות היא כזמן הסכנה, ולכן לא קיימו המצוה כתיקונה והדליקו בפנים, ומ"מ כתב האו"ז: "והאידנא דליכא סכנא לא ידענא מ"ט אין אנו מדליקין בחצרות[2].
א"כ בזמננו בא"י אין סכנה להדליק הנרות בחוץ, ויש לקיים המצוה כתיקונה ולהדליק בחוץ.
ואכן כ"כ באז-נדברו: "דבזמן שאין סכנה חזר דינו כמו בעיקר דינא דש"ס ופוסקים וזה דעת כל הראשונים והאחרונים.. דמי שיכול להניחה מבחוץ – מניחו בחוץ.. ומעת התחדשות היישוב מלפני 150 שנה... קיבלו עליהם ועל זרעם לקיים תקנת חז"ל להדליק בחוץ ממש.. וקצת מוזר מה שראיתי עכשיו לאחד ממחברי זמנינו דמעתיקים (שניתן להקל להדליק בפנים).. וכאילו מה שאנו גרים בארץ ד' שבה עיקר קיום התורה והמצוות אינו משנה כלום"[3].
וז"ל הרב נריה: "בימי הגלות מפחד התגרות מהגויים הודלקו נרות החנוכה בחלון הסמוך לרשוה"ר וכך הוא גם חדר לא"י, בו בשעה שבמדינתנו המשוחררת אנחנו יכולים לחזור על המנהג הקדום ולהדליק את נר חנוכה בפתח הבית מבחוץ.. וראוי להנהיג את המנהג הזה בכל משכנותינו בכל ערי ישראל להבליט בזה את חירותינו והרגשת הקוממיות בארצנו". וכעי"ז כתב בבית-מרדכי והוסיף: "ע"י זה אנו מפרסמים שתקומת ישראל היא המשך מצחון החשמונאים בימים ההם", והעלה על הדלקה בתוך הבית: "ולמעשה צריך להורות שלכתחילה אין יוצאים בה ידי מצוות הדלקת נר חנוכה". וכעי"ז כתב הרב חיים דוד הלוי והרב אליהו זייני. ובשם הר"ח מבריסק כתבו שהמדליק כיום בפנים הבית - לא קיים המצוה וברכתו לבטלה[4].
אמנם יש שכתבו טעמים להקל להדליק בפנים בזמנינו מהטעמים הבאים:
טעם א': הערוה"ש כתב להקל בגלל הרוחות והשלגים, שזה קשה להדליק בחוץ מבלי שיכבה (ולא מצינו חובה לשים בתוך אקווריום). אלא שכמובן דבריו מתאימים למקום מושבו בגולה, ולא לא"י. והרי התקנה מעיקרה נתקנה בא"י ולהדליק בחוץ, א"כ יכלו להדליק בחוץ בלי בעיה. וז"ל קובץ המועדים: "עיקר קיום התורה ומצוות הוא דוקא בארצנו הקדושה וכאן אפשר לקיים כל המצוות הנוהגות בזה"ז.. ומבחינת האקלים האפשרות לקיים מצוות.. נר-חנוכה שאפשר לקיימה על הצד היותר טוב ברשות הרבים"[5].
טעם ב': הישכיל עבדי כתב להקל אף בא"י להדליק בפנים כדי לא לעשות התורה בא"י שונה מבחו"ל. אולם דבריו לא ברורים, והרי בהרבה מאוד דינים א"י שונה מחו"ל (הן בדיני תורה הן בדרבנן ואף במנהגים) ומה הטענה פה? ומה עוד שבחנוכה עצמו יש הרבה הפרשים בין המקיימים את מצוות החנוכה, חלקם נר איש וביתו ויש מהדרים וכו', וכן אם דר בעליה ידליק במקו"א מאשר הדר בבית רגיל, וכעי"ז כתב בספר מועדי-יהודה וישראל, וע"ע במש"כ בעשה-לך-רב לדחות את הישכיל עבדי[6].
טעם ג': הדבר-יהושע כתב שחז"ל עקרו המצוה להניח בחוץ, ואף לא יוצאים בזה יי"ח. אלא שתמוה לומר שנעקרה תקנת חז"ל, והרי חז"ל בתוספתא ובשאר המקומות כתבו במפורש שהמצוה היא להדליק בחוץ, ורק כשיש סכנה אמרו שעדיף להדליק בפנים מאשר לבטל לגמרי ההדלקה. והיאך אפשר לומר שבגלל שהיינו בגלות ולא קיימנו המצווה כתיקונה נעקרה לה תקנת חז"ל. והרי הגאונים, הרמב"ם, השו"ע ושאר ראשונים ואחרונים הביאו את דברי הברייתא שהמצוה להדליק בחוץ, וחלק מהראשונים ניסו להצדיק זה שבזמנם הדליקו בפנים, וכמש"כ לעיל. ואכן האחרונים דחו דבריו[7].
למעשה בארץ ישראל יש להדליק נרות החנוכה בפתח ביתו/חצרו מבחוץ, ואין להדליק (בברכה) בפנים הבית[8].
___________________________________________________________________________