נאמר בתורה שהבונה בית חדש ולא חנכו - פטור ממלחמה(ממלחמת רשות). וחז"ל למדו שאף אחר שחנך הבית, למשך שנה הוא פטור, וצריך לשמוח בביתו, וכ"פ הרמב"ם: "ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר ואין מטריחין אותם לשום דבר בעולם הבונה בית וחנכו.. עד תום שנה", והירו' מדגיש שזה רק בא"י ובגלל קיום המצוה[1].
ומכאן למדו האחרונים שבא"י יש מצוה לחנוך הבית, והסעודה לכבוד זה היא סעודת מצוה (אף בלי מניין ודברי-תורה)[2]. בשונה מחו"ל ששם אין חנוכת בית מצוה, ולהיפך יש בזה 'התייאשות מהגאולה'[3].
שנינו: "בנה בית חדש.. אומר ברוך שהחיינו והגיענו..", וכ"פ השו"ע. ובברייתא חילקו שאם יש לו שותפות בבית מברך הטוב והמטיב, אחרת - מברך שהחיינו, וכ"פ המשנ"ב[4].
אולם הרשב"א כתב שלא נהגו לברך שהחיינו על בית חדש, וכן הכה"ח והבא"ח כתבו שאין מנהג מקומם לברך. ולכאו' קשה למה על בגד או פרי חדש בירכו, ועל בית לא? אלא שבחו"ל קניית בית זה מאורע המרחק אותנו מהגאולה, ואין מה לשמוח מזה, וכ"כ הרב גרוסמן: "ואפשר דלא בירכו על בית בחו"ל שהוא בגלות ומזכרת עוון והוא ארעי, אבל בא"י לכולי עלמא לכאורה יש לברך על בית חדש"[5].
ובספר קנית-בית-בא"י הוסיף שמלבד הברכה על השמחה שיש בית חדש, יש לברך על קיום המצוה מהתורה בבניית בית בא"י, ומען 50 פעמים מוזכרת מצוה זאת בתורה![6].
למעשה נראה, שהבונה/הקונה בית בא"י אם הוא יגור עם אשתו/ילדיו - יברך הטוב והמטיב, אחרת-יברך שהחיינו.
[1] דברים(כ,ה. ו-כד,ה),תוספתא(סוטה ז,יב), הלכות-מלכים(ז,י) וירו'(סוטה ח,ד).
[2] באר שבע(ע), מג"א(תקסח,סק"ה). והצי"א(ח"י,לב) כתב שיש בזה 'זה א-לי ואנוהו'.
[3] התשב"ץ(קע) והיש"ש(ב"ק ז,לז) דיברו בחו"ל, כמש"כ האפרקסתא-דעניא(ח"א,קכג) וכעי"ז בחת"ס(חיו"ד,קלח).
[4] ברכות(נד. ו-נט:), או"ח(רכג,ג) ומשנ"ב(סק"יא).
[5] רשב"א(ח"א,רמה),כה"ח(ס"ק-יז),בא"ח(ש"א,ראה) ועטרת-שלמה(תשס"ג,עמ'-פ).
[6] עמ'-77(ובהערה 10).