בפרשת כי תצא נאמר: 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך גו", שנצטווינו לשים מעקה במקום הגבוה מי' טפחים (כ-75 ס"מ). וכתב הרמב"ם שבעת שעושה מעקה לגגו מברך שתי ברכות: 'ברוך.. וציוונו לעשות מעקה', כשאר ברכות המצוות, וברכת שהחיינו[1].
לגבי הברכה הראשונה, אכן כן דעת הרבה ראשונים[2]. אולם דעת הרוקח שאין מברכים היות וגם הגוים מצווים בה. ובגמ' רב יוסף אמר שכל מצוה שניתן לעשותה ע"י גוי-אין מברכים עליה, ויש מחלוקת אחרונים[3] אם מותר לעשות המעקה ע"י גוי או שמבטל המצוה בזה, וכתב המשנת יהושע שהמחלוקות תלויות זה בזה[4].
ואפשר שסברת הרוקח כדברי רבינו-בחיי שלא תקנו ברכה על מצוות המושכלות. ומ"מ הסכמת האחרונים לפסוק כרמב"ם בזה[5].
ולגבי ברכת שהחיינו, הרמב"ם הוכיח זאת מהתוספתא שכל מצוה שהיא קניין לאדם מברכים עליה שהחיינו, וכן דעת כמה ראשונים[6].
אולם מהתוס' משמע שאין לברך על זה שהחיינו, וכ"כ כמה אחרונים בדעת השו"ע[7]. אולם הגר"א כתב שהעיקר כרמב"ם שהתוספתא כמותו, ואין הוכחה לדברי התוס'. ובשולי-המעיל כתב שאין הכרח מהשו"ע שחולק על הרמב"ם ושמנהג תימן כרמב"ם, וכ"כ בשו"ע-המקוצר[8]. ויש להוסיף שאין ראשון שכתב במפורש שאין לברך שהחיינו על מעקה והיאך נדחה דעת הרמב"ם וסייעתו על סמך אומדנא.
ולמעשה נראה שיש להקפיד לעשות המעקה ע"י ישראל, וכשבונה המעקה יברך 'לעשות מעקה' ויש לברך ג"כ 'שהחיינו' ועדיף לקחת בגד/פרי חדש ולכוון ג"כ עליו[9].
[1] דברים(כב,ח),חו"מ(תכז) הלכות ברכות(יא,ח-ט).
[2] עי' בועשית-מעקה(א) ובדברי-בניהו(כד,פח) שהביאו הראשונים.
[3] מחנה אפרים(שלוחין יא) ומנ"ח(תקמו,סק"ג).
[4] הרוקח(ברכות שסו),גמ'(מנ' מב.),משנת-יהושע(יג) וע"ע בועשית-מעקה.
[5] רבינו-בחיי(במ' טו,לח),מעשה-רב(ק),רע"א(חו"מ תכז),חי"א(טו) ועוד.
[6] שו"ת-הרמב"ם(קמא),תוספתא(ברכות ו,טו),רדב"ז(ח"ח,ה) ועי' באשל-אברהם(מעקה,עמ' סז).
[7] תוס'(סוכה מו.),הפמ"ג(או"ח כב),הנשמת-אדם(שם סק"ג) ועוד.
[8] גר"א(או"ח כב), שולי-המעיל(ג,לב) ושו"ע-המקוצר(רכד,ו).
[9] מהטעמים הנ"ל ובצירוף הדעות שמברכים שהחיינו בספק, ושבכללי מברכים במקום ספק ושיש עוון לא לברך שהחיינו כשצריך(הובא https://leblibrary.co.il/article/21/ ) ובצירוף הדעות שקיבלנו הוראות הרמב"ם כשלא מפורש אחרת בשו"ע(ברור חובת כיפה,הע' 49).