אנו עומדים להכנס לשנת התשפ"ז- השנה החמישית לשמיטה, שנת מעשר-שני, שכן מעשר-שני הוא בשנים א,ב,ד,ה לשמיטה. שנינו: "באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות", הרי שעיקר ההשלכות הלכתיות של א' בתשרי הוא למצוות הארץ[1].
בדברים נאמר: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה. ואכלת לפני ד' א-להיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך גו'". שנצטווינו לעשר מהדגן, התירוש והיצהר ולאכלו לפני ד' (ירושלים), ומדרבנן אף הירקות, הקטניות ושאר הפירות מחוייבים[2].
כתב הרמב"ם שמצוות הבאת מעשר-שני נוהג אף כשאין מקדש ומזבח בנוי, אך אכילתו היא רק כשהמזבח בנוי. והשו"ע כתב שניתן לפדות המעשר-שני לכתחילה על פרוטה(0.0221 גרם כסף) ולאבדה[3].
דרשו חז"ל: "עשר תעשר.. שנה שנה, מלמד שאין מעשרים משנה לחברתה. אין לי אלא מעשר שני שבו דיבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות? ת"ל עשר תעשר". ואכן שנינו: "אין תורמין.. ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש.. ואם תרמו אין תרומתן תרומה". וכתב הרמב"ם: "ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא באה השמש וחזר וליקט אחר שבאה השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן"[4].
א"כ אין להפריש תרו"מ מהירקות שנקטפו קודם ר"ה לאלו שנקטפו אחרי. וכן אין לעשר מהתבואה והקטניות שהגיעו לשליש גידול קודם ר"ה לאלו שהגיעו לאחריו.
למעשה, יש להקפיד ביותר לא לערב בתרומות ובמעשרות בין אלו שנתחייבו שנה שעברה לבין אלו שנתחייבו אחר א' בתשרי התשפ"ז. ואין לעשר מעשר-שני של שנה שעברה עם של השנה. היות וטרם נטהרנו מטומאת-המת וטרם בנינו המזבח לכן יש לפדות המעשר-שני על פרוטה, לברך 'על פדיון מעשר-שני' ולהשמיד הפרוטה. ויה"ר שנזכה לקיים המצוות אלו בקרוב כתיקנן(בטהרה ובפני הבית).
[1] משנה(ר"ה א,א) והלכות מעשר-שני(א,א).
[2] דברים(פי"ד) והלכות תרומות(פ"ב).
[3] בית-הבחירה(ו,טו,ועי' בראב"ד שם,יד),מעשר-שני(ב,א),תוס'(זבחים ס:) ושו"ע(יו"ד שלא,קלג).
[4] ספרי(יד,כב), משנה (תרומות א,ה) והלכות תרומות(ה,יא).