אות א. ברכת חכם-הרזים בימינו
אמרו בתלמוד: "ת"ר הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה.. אמר עולא: נקטינן.. אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא"[1].
ובתנחומא הוסיפו שזהו שאמר משה לפני מיתתו 'יפקוד ד' א-לוהי הרוחות לכל בשר': "מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד", ויש המסבירים שהטעם משום שיש 600,000 כלל אפשרויות לדעות שונות[2].
ואכן השו"ע פסק: "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם חכם הרזים"[3].
בגמ' אמרו: "בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים". וכתב הבא"ח שבא להשמיענו שצריך לראות את כל האנשים, ולכך סיפרו שהוא עמד במקום גבוה, ואכן כ"פ כמה אחרונים[4].
ויש לדחות זאת, שכשם שבברכה על הים-הגדול/ההרים אין הכוונה שרואה את כל הים וההר, אלא מספיק לראות חלקו, גם אצלנו מספיק לראות חלק מהקהל[5].
בירו' אמרו שהנודר שראה 600,000 איש בראייה אחת- ה"ז נדר הבאי. משמע שא"א לראות כ"כ הרבה אנשים בבת אחת, וכ"כ כמה ראשונים[6].
בגמ' מסופר שרב ששת למרות שהיה סומא, בירך ('שחלק מכבודו לבשר ודם')כשעבר המלך, הרי מבואר שא"צ ראיה ממש כדי לברך[7].
למעשה נראה שהרואה 600,000 מעם ישראל מקובצים, יברך 'חכם הרזים', אף אם רואה חלקם. ובשבוע הבא נברר אם ברכה זאת רק בארץ-ישראל.
אות ב. ברכה זאת רק בארץ ישראל
כתב הרמב"ם: "הרואה ת"ר אלף... ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר.. חכם הרזים". הרי שהברכה רק בא"י, וכ"כ עוד ראשונים[8].
ונר' שמקורו מהגמ': 'אמר עולא נקטינן אין אוכלוסא בבבל'. ובדעת השו"ע יש להסתפק[9], והאחרונים הסכימו שיש לברך רק בא"י[10].
וסמך לזה מהמדרש: "כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים עליהם המקרא דכתיב ונתתי שלום בארץ.. מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך חכם הרזים שנתן חכמה ליראיו"[11].
וכמה טעמים בזה: 1. הצפנת פענח כתב שרק בא"י עמ"י קרוי קהל, כמבואר בהרבה מקומות, "גוי אחד בארץ.. לא איקרון אחד אלא בארץ"[12]. והרב קנייבסקי אמר שכשם שאין דעת הגוי חשובה, כך אין דעת היושבים בחו"ל חשובה. והוסיף שכדאי לבוא מחו"ל לא"י ולו רק בשביל ברכה זאת[13].
2. הצל"ח כתב שאויר של א"י מחכים ולכן בוודאי יש כל החכמות באנשי א"י, משא"כ בחו"ל שאפשר שלא יגיעו לכלל החוכמות[14]. 3. המעדני-יו"ט ביאר שרק בא"י ראוי להודות שיש עמ"י כה רב, ואילו בחו"ל אין זה משמח קהל רב מעמ"י.
4. בקול התור כתב שהקבוץ גלויות העיקרי הוא 60 רבוא בא"י. וכתב בעולת ראיה(שצד): "והאוכלוסיה שתהיה.. בא"י ובמספר הראוי, ששים רבוא-תהיה תחילת צמיחת קרן לבית יעקב, ובה הננו בטוחים שתהיה נאמנה ע"פ רוח ד' אשר עלינו להקים עדות ליעקב ותורה לישראל". וסמך לדבריהם מהמדרש: "מה יציאתם ממצרים בס' רבוא וכניסתן לארץ בס' רבוא כן לימות המשיח בששים רבוא"[15].
למעשה כשנראה 600,000 מישראל בא"י נברך 'חכם-הרזים' ונודה על קבוץ הגלויות בארצנו, ואין לברכה בחו"ל.
אות ג. ברכת חכם-הרזים על חכם מופלג
מסופר בתלמוד שרב חנינא פגש את רב פפא ורב הונא ואמר: "כיון דחזתינכו חשבתינכו עלואי כשיתין רבוון בית ישראל וברכינא עלייכו.. חכם-הרזים". וביאר הרמב"ן: "ויש ביחידים של בני אדם יחיד כללי יודע ומבין בכל החכמות וכללי בכל הדעות כמו שאמרו ביהושע 'איש אשר רוח בו'- שיכול להלך כנגד רוחו של כל אחד שיש בו דעת של כל אחד ואחד.. והאיש הזה דומה לאוכלוסא"[16].
ואכן כמה ראשונים פסקו לברך 'חכם-הרזים' על חכם גדול, וכתב הטור: "ואם רואה אפילו אחד שהוא מופלג בחכמה- יברך 'חכם-הרזים'.. וי"א שאין בזמן הזה מי שראוי לברך עליו כך"[17].
אולם בהמשך הגמ' מסופר שהחכמים נתנו עיניהם ברב חנינא והוא מת, ולכך מסיק הרמב"ן שלהלכה אין לברך כן על חכם, וכן דעת הרבה ראשונים וכ"פ השו"ע, הב"ח והכה"ח[18].
החת"ס בפרשתנו כותב שמשה-רבינו אומר 'יפקוד ד' א-לוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה', שרק ד' יודע דעת כל בשר, ואף משה לא יודע, וכש"כ שאין אדם שיגיע לרמת 'חכם-הרזים'. ודייקו מדבריו שאף על המשיח לא יברכו כן[19]. ומ"מ מסופר שהחת"ס בירך 'חכם-הרזים' על הרב משולם בקריאתו את הברכה מהגמרא.
בירושלמי אמרו: "קרא הגבר אומר ברוך חכם-הרזים", שהתרנגול יודע להבחין בין יום ללילה, ומברכים שרק ד' הוא החכם היודע כל רזי העולם. וכתב בעלי-תמר שאנו רואים שכל הזמן מתגלים עוד רזי הבריאה, ורק ד' הוא חכם כל רזי העולם, ויש להימנע מלומר תואר חכם-הרזים על בן-אדם[20].
למעשה אין לברך בראיית חכם מופלג ברכת חכם-הרזים[21], שאין אדם יחיד מסוגל להגיע למדרגה זאת, שהיא יחודית לד' ומתבטאת בכנסת-ישראל.
אות ד. מסקנות
הרואה 600,000 מעם ישראל בארץ ישראל מברכך 'חכם-הרזים', אף אם רואה את חלקם.
אין לברך על אדם יחיד ברכת 'חכם-הרזים' אף אם הוא מופלג בחכמה, שזה תואר המיוחס לד'.