שאלות ותשובות ע"י AI לכל התכנים שבאתר

ותן טל-ומטר משמיני עצרת

| כ-2 דקות קריאה

שנינו: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?.. רבי יהושע או' מיו"ט האחרון של חג..". ולגבי שאילת גשמים, שנינו: "אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים.. בג' במרחשון שואלין את הגשמים. ר"ג או': בז' בו, 15 יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". ובתוספתא אמרו שזה מזמן רביעה ראשונה(מח' אם היא ב ג',ז' או יז' בחשון) זמן הגשם הראשון, ודעת רבי יוחנן ששואלים כשמתחילם להזכיר. ובגמ': "א"ר אלעזר הל' כר"ג"[1]. א"כ משמיני עצרת מזכירים גשמים, ושאילת הגשמים משמיני עצרת או מזמן רביעה, אלא שממתינים לעולי-רגל.

הריטב"א כתב שההמתנה לעולי-רגל היא בזמן שביהמ"ק קיים, אך בחורבנו שואלים הגשמים משמיני עצרת, וכ"כ כמה ראשונים[2]. אולם הרי"ף,הרמב"ם,הרא"ש והשו"ע פסקו כר"ג, ומשמע אף בזמן החרבן[3]. והקשה הר"ן והרי אין חובת עליה-לרגל בזמן החרבן, ותירץ שאף בזמן החרבן נוהגים לעלות לרגל, ויש מקורות לעליה לרגל אף בעת החרבן[4].

בגמ' מבואר שהתקנה להמתנה לעולי הרגל משתנה לפי המציאות, ומהראשונים מבואר שלא מתחשבים בהולכים לאט מהרגיל, ולפי' אפשר שאף הפוסקים שהצריכו להמתין טו' לעולי רגלים יודו שבימינו שניתן להגיע לכל מקום בא"י בכמה שעות א"צ להמתנה 15 יום, וגם בגלל שבימינו הגשם לא מפריע לעלות לרגל(הרכבים מקורים)[5].

למעשה נראה שמשמיני עצרת אם אמר בתפילה 'ותן טל-ומטר'- אין צריך לחזור על התפילה (כבימות הקיץ). ולכתחילה משמיני עצרת חייב לומר בשומע תפילה 'ותן טל-ומטר'[6].

1. משנה ותוספתא (תענית א,א-ג),גמ'(תענית ד:,ו.,י.) וספרי(דב' יא,יד).
2. ריטב"א, תלמיד הרמב"ן ומאירי(שם י.),אור"ח(תפילה קט) והריא"ז(באלפס א).
3. הלכות תפילה(ב,טו-טז),רי"ף(ב.),רא"ש(א,ד) ושו"ע(או"ח קיז,א).
4. ר"ן(על הרי"ף)[ע"ע תשב"ץ(ג,רא),שיהש"ר(ד,כח),קהל"ר(יא,א) וספר-חסידים(תרל)].
5. עי' ב"מ(כח.),שיטמ"ק(שם),ר"ן(תענית ב. בד"ה ט"ו) ובמועדי יהודה וישראל(549-552).
6. מהטעמים הבאים: 1. היבי"א (ח"ה או"ח סימן טו) והמשנ"ב (קיז,יג) הוכיחו שבדיעבד אם אמר משמיני עצרת ותן טל ומטר, אינו חוזר, שכן יש ראשונים שלכתחילה פסקו שצריך לומר ותן טל-ומטר משמיני עצרת, וכן היות ומשמיני עצרת אין אנו בזמן קללה אם יש ירידת גשמים, ע"ש.2. אם לא אמר ותן טל ומטר משמיני עצרת, אזי לרמב"ן וסייעתו צריך לחזור על התפילה (ברכות כט. ואו"ח קיז,ד-ה), אולם אם יגיד 'ותן טל-ומטר' בשומע תפילה א"צ לחזור (שם ושם).3. לרמב"ן בוודאי י"ל ותן טל ומטר, ואילו לרמב"ם יש להסתפק (אם השתנה בזמנינו מחמת ב' השיוניים שכתבנו), ובברי ושמא – יש ללכת אחר הברי. ובפרט שבדיעבד בוודאי שמהני. ומה עוד שזה כספק ברכה לבטלה [עי' במש"כ המשנ"ב (תפח,יב) והקהילות יעקב (ברכות סי' טז – יז) שעובר על ברכה לבטלה, ועי' בתוס' (ברכות כט: בד"ה טעה), וצ"ע) ולכן יש לצאת לכו"ע.4. אם זה זמן שצריכים גשמים, אזי אף בימות החמה ממש יש לשאול אם זה ציבור, ולא יחיד (ולכל הפח' בדיעבד זה מועיל), עי' בשו"ע (קיז, ב) וזה מבואר באורך בשו"ת הרא"ש (כלל ד סימן י), וא"י היא ציבור.