א. ברכה בלידת בן
שנינו בברכות: "ועל בשורות הטובות אומר ברוך הטוב-והמטיב". ולידת בן היא בשורה טובה. ואמרו בגמ': "על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב-והמטיב... ילדה אשתו זכר אומר ברוך הטוב-והמטיב... דאיכא אשתו בהדיה דניחא לה בזכר". וכ"פ השו"ע שבלידת זכר על ההורים לברך הטוב-והמטיב[1].
דעת הב"ח והט"ז שמברכים הטוב-והמטיב ושהחיינו בלידת בן, ומ"מ אין ראשון שכתב כדבריהם[2].
אלא שהרמב"ם והרי"ף השמיטו דין זה, ובזמני-המילה-וברכותיה התבאר שזה משום שהיתה להם גירסא אחרת בגמ', ע"ש בטעמם[3]. ואכן הרשב"א כתב שלמרות שמסתבר שצריך לברך שהחיינו בלידת בן, מ"מ הוא לא ראה שנוהגים כן. וכ"כ הבא"ח והכה"ח שאין המנהג לברך, והוסיפו שראוי לברך שהחיינו על פרי/בגד חדש ולכוון על הבן[4].
והקשה החסד-לאלפים: "בשאר הברכות שתקנו חז"ל אין להקל, ואינו נכון מנהג העולם שהם מקילים בכל אלו הברכות.. שעוברים על תקנת חכמים ומפסידים ברכות, והאיש הירא יהיה חפץ בברכה וישא בברכה". וכעי"ז בתשובות-והנהגות: "ותמוה שמקילין היום ולא מברכין כדין הטוב-והמטיב.. וזהו חיובא מדינא דגמ' ושניהם צריכים לברך וראוי לברך כשרואה שנסתלק צער הלידה ממש ונתיישב דעתה והילד נבדק ע"י הרופאים ואישרו שהוא בריא מיד מודה לד' ומברך, וכן היא תברך.."[5].
ולמעשה נר' שההורים (כששניהם בחיים) צריכים לברך הטוב-והמטיב בלידת זכר, שכן עולה מפשט המשנה וזה מפורש בגמ'. וכן דעת הרבה ראשונים והשו"ע, והרבה אחרונים כתבו שא"א סב"ל נגד השו"ע. ואפשר שאף דעת הרמב"ם והרי"ף כן[עי' בביאורו של בן-ידיד על הרמב"ם]. ובנוסף, המשנ"ב כתב שזה לא גריעא מרואה חברו שלא ראהו 30 יום שמברך שהחיינו, והרי אם בירך הטוב-והמטיב במקום שהחיינו י"א שיצא(עי' בספר שהחיינו, לרב משה-כהן), ובנוסף י"א שמברכים הטוב-והמטיב בספק. וכמו כן, יש להכריע כשיטה אמצעית. וכ"פ הברכת-ה'[6].
ב. ברכה בלידת בת
במשנה שנינו שעל בשורות-טובות מברך הטוב-והמטיב, ואף לידת בת היא בשורה טובה. בנוסף, שנינו 'וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו', וביארו בגמ' שאם גם אשתו נהנית מהכלים מברכים הטוב-והמטיב, א"כ כשההורים בחיים יש להם לברך הטוב-והמטיב בלידת הבת, שאין זה פחות מכלי חדש, וכעי"ז כתב הנצי"ב[1].
אלא שקשה למה בברייתא אמרו שמברך הטוב-והמטיב כשילדה אשתו זכר, משמע דווקא בלידת זכר. ואפשר ליישב שהברייתא רק באה להשמיענו שמברכים בלידה, וזכר שנקטו לאו דווקא, או שהיא באה להשמיענו ההבדל בין שהחיינו לטוב-והמטיב. ואכן מספר-החסידים מפורש שמברכים לא רק בנולד לו בן זכר, וכן משמע מהרשב"א[2].
יש שכתבו שבאגדה משמע שיש שמחה/מעלה בלידת זכר יותר מבלידת נקבה, אלא שאין זה ברור, ועכ"פ אין למדים מהאגדות[3].
י"א שמברכים שהחיינו בראיה הראשונה של ביתו כרואה חברו שלא ראהו 30 יום, וכתב הרב פיינשטיין שזה לא מופיע בפוסקים מרוב פשיטותו. אלא שתמוה לברך על הטפל ולא על העיקר, ויש עוד קושיות על סברא זאת[4].
ולמעשה נראה שיש להורים לברך הטוב-והמטיב בלידת הבת, ואם בירכו שהחיינו יצאו ידי-חובה.[5]
[1] ברכות(ט,ב),בגמ'(נט:) ומרומי שדה(ברכות נד.) ואף לאמא יש הנאה ממשית 'חוטרא לידה ומרא לקבורה'(ריטב"א יבמות-סה:) ובזה נידחה מש"כ הנצי"ב שמעשי ידיה לאביה דווקא.
[2] בר'(שם),ספר-חסידים(תתמג),רשב"א(ד,עז) ושלושת טעמיו שייכים גם בבנות[עי' בריטב"א(שם)וברדב"ז(ג,תקעה)] וכש"כ בימינו,עי' במחניך(ג,64). י"א שהרמב"ם לא הביא דין הברכה בלידת הבן מרוב פשיטותו(בן-ידיד), ומשמע שאף בנקבה מברכים הטוב-והמטיב(יד-פשוטה). ואף בלידת זכר י"א שמברכים שהחיינו למרות שבגמ' כתוב הטוב-והמטיב, וה"ה אצלנו.
[3] עי' בערוה"ש(שם) ובצי"א(יג,כ).
[4] שו"ע-הרב(הנהנין יב,יב),משנ"ב(סק"ב),אגרו"מ(או"ח,ח"ה,מג),תשובות-והנהגות(ב,קלב) ומשנ"ה(יג,לב).
[5] כפי שהתבאר מהמשנה ומהגמ' ובצירוף לדעות שיש לברך שהחיינו, והרי אם בירך הטוב-והמטיב במקום שהחיינו יי"ח בדיעבד, כמש"כ בברכת השיר-והשבח(ב,כט). ובצירוף הדעות שמברכים הטוב-והמטיב בספק ושבככלי מברכים בספק, הובאו בעלון(גליון-6) ודעת היוסף-אומץ(נו) שאסור לבטל הטוב-והמטיב.
ג. לידת תאומים
למדנו שעל לידת בן או בת מברכים הטוב-והמטיב, שזה בשורה טובה. ויש לדון בלידת תאומים האם צריך לברך פעמיים או פעם אחת.
לגבי קרבן יולדת אמרי' בגמ': "תנא קמיה דרב ששת זאת תורת היולדת לזכר ולנקבה מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה". אלא שזה לא דומה לנידוננו, שהקרבן בא בשביל היולדת(ואף על נפל היא מביאה), והטוב-והמטיב על הודאת הילדים, וכ"כ החשוקי-חמד[1].
במשנה כתוב 'ועל בשורות טובות אומר הטוב-והמטיב', ולא כתוב 'בשורה טובה ביחיד, וכן בשו"ע, ומזה דייק ההלכות קטנות: "אפשר דאפילו באו לו הרבה (בשורות טובות) בבת אחת או בזה אחר זה סגי בברכה אחת", וכ"פ האחרונים[2].
והעיר השער-הציון שאף אם הבשורות לא באו ממש בבת-אחת, אם עדיין לא בירך על בשורה טובה ובאה עוד בשורה טובה-יברך ברכה אחת על כל הבשורות.
ומדבריו משמע שלכתחילה מיד שבאה לאדם בשורה טובה יברך עליה, ורק אם נשתהה מלברך וכבר באה הבשורה האחרת-נפטר בברכה אחת עליהם, וכן דייק החשוקי-חמד,ע"ש. ומ"מ כל זמן ששמח מהטובה עדיין יכול לברך עליה, ואין חובה לברך מיד, שכן היא ברכת השבח[3].
י"א שמיד שנולד הראשון יברך(הטוב-והמטיב) וכשנולד השני יברך שוב[4]. וי"א שלאחר שנולד העובר הראשון ימתינו עד שיוולד השני כדי לברך ברכה אחת על שניהם[5]. ומ"מ אם בירך על הראשון לפני שהשני נולד- לכו"ע צריך לברך שוב על השני[6].
למעשה נראה שמיד אחר שנולד הבן/הבת יברכו עליו הטוב-והמטיב, ולאחר שיוולד השני יברכו ג"כ עליו הטוב-והמטיב. אולם אם לא בירכו על התינוק הראשון וכבר התינוק השני נולד-יברכו ברכה אחת על שניהם.
[1] כריתות(ט:) וחשוקי-חמד(ב"ב קמא:).
[2] ברכות(ט,ב),או"ח(רכב,א),הלק"ט(א,קצט),משנ"ב(ס"ק ב) וערוה"ש(ס"ד).
[3] ריטב"א(פס' מו. בד"ה וכתב).
[4] שאין להשהות הברכה[הכל-יודוך(עו) ועי' בחשוקי-חמד(שם)].
[5] להימנע מברכה שא"צ וכן שזה כמציאה אחת גדולה[שלמי-שמחה(תל) בשם הרשז"א ולפאר-ולברך(עג) בשם הר"ח קנייבסקי].
[6] הר"ח קנייבסקי(שם) ומנחת איש(כד,הע' 38).
[1] ברכות(ט,ב),גמ'(נט:) ואו"ח(רכג,א).
[2] עי' במים-רבים(פ"ט,הע' ג) ובבית-רחמים(ח"ב,יט).
[3] זמני-המילה-וברכותיה(ח,ב).
[4] רשב"א(ח"א,רמה),בא"ח(שנה-א,ראה,ח) וכה"ח(אות-ו).
[5] ח"א(סימן-ר).
[6] משנ"ב(רכג סק"ב),שהחיינו(ט,ד) וברכת-ה'(ח"ד,ב,סב). ועי' בכנה"ג(הגב"י,סק"ז) ובויען שמואל(חכ"ג,סט) לגבי הטוב-והמטיב בספק.