בפרשת בראשית נאמר: "ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, שם האחד פישון.. השני גיחון.. השלישי חדקל.. והנהר הרביעי הוא פרת". נהרות אלו סובבים א"י, כנאמר: "לד' הארץ ומלואה.. ועל נהרות יכוננה"[1].
שנינו: "הרואה.. ועל הנהרות.. אומר ברוך עושה בראשית". וביאר האבודרהם: "כיון שיסדן מאז ושבחו של מקום הוא כשמכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו בששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים"[2].
יש ראשונים הסוברים שהברכה הזאת על כל הנהרות המיוחדים שבעולם[3]. אולם התוס' כתבו: "לאו על כל נהרות איירי אלא ארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת", וכ"כ הנימוק"י, הפרדס ועוד. וכ"פ השו"ע: "לא על כל הנהרות מברך אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם ע"י אדם"[4].
האשל-אברהם ביאר שזה דווקא ב-4 הנהרות שבפרשתנו בגלל שבשאר הנהרות בעולם יש חשש שאינם מבראשית, אלא נתהוו אח"כ. התורה-תמימה הוכיח שכל הנהרות שבעולם מקורם מ-4 נהרות אלו[5].
ונ"ל שהתנאים חיו בא"י וכששנו נהרות התכוונו לנהרות א"י, כמו שמצינו בעוד מקומות[6]. והטעם משום שהתורה בבריאה הדגישה רק את בריאת א"י ונהרותיה, א"כ אנו משבחים ב'עושה בראשית' רק מה שהתורה שיבחה בבראשית. ובנוסף, התורה ציוותה לנו לשבח את הארץ שהיא ארץ-ד' וא"י, ולא ארץ של אחרים, ולכן חז"ל תיקנו ברכה רק על נהרות א"י[7].
למעשה, הרואה אחד מארבעת הנהרות הסמוכים לא"י הכתובים בפרשתנ בראשית- יברך 'עושה מעשה-בראשית', ואין לברך על נהרות אחרות שבחו"ל[8].
_____________________________________________________________________________