שאלות ותשובות

מאגר שו"ת ובירורי הלכה

תוצאות חיפוש עבור: תפילין, מזוזות (נקה סינון)
עליכם השלום,
הנה יש לדון בכמה צדדים:

א. סתם מזוזות בחזקת כשרות

כתבו התוס' במנ' (מב: בד"ה תפילין): "והא דתנן המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אע"פ שלא בדקן התם משום כבוד תפילין א"נ מוצא שאני דרוב מצויין אצל תפילין מומחין הן". הרי שלמרות שתפילין אינם נקחין אלא מן המומחה, מ"מ המוצאם יכול להשתמש בהם אף בלי בדיקה משום שרוב מצויין אצל תפילין מומחים הם.
השו"ע באו"ח (סימן טל סעיף ו) פסק: "נמצאו (התפילין) ביד גוי ואין ידוע מי כתבם כשרים". וביארו הט"ז (ס"ק ד) והמג"א (ס"ק ט) שמכיון שאין הגויים בקיאים בכתיבה לכך מסתמא ישראל כתבם. ולכאו' אף אם מישראל הם שמא אין הם מי המומחה. אלא ע"כ שרוב מצויים אצל תפילין מומחים הם [ועי' במחנה חיים (ח"ב חיו"ד סימן נא) שהביא דעות שחולקים על זה].
בשו"ת שואל ומשיב (ח"א סימן ז, ע"ש) הביא שהשואל ס"ל שרק במוצא תפילין אמרי' רוב מצויין אצל תפילין מומחין הן, משא"כ בקונה תפילין ויודע מי כתבם צריך לברר אם הוא מומחה, מפני שיש חזקה שאין הוא למד ההלכות. אולם השואל ומשיב חלק עליו, שמכיון דאמרי' רוב מומחים, הרי שהורע החזקה שלא למד (כשנולד), אלא תמיד יש לומר רוב מצויין אצל תפילין מומחין הן [ועי' באבני ישפה (ח"ד סימן סימן קד) שאין לחלק בין המומחים של ימינו למומחים של ימיהם].
א"כ לכאו' יש לומר על התפילין והמזוזות של צה"ל שכל עוד לא נתגלה בהן פסול, הרי שיש להחזיקן בכשרות, שרוב מצויין אצל תפילין ומזוזות מומחים הם.

ב. האם הפסלות צריכה להיות במזוזה עצמה

אלא שלכאו' יש לפקפק על זה, והרי מבדיקת המזוזות והתפילין שבדקו נמצאו הרבה פסולין. א"כ י"ל שהורעה החזקת כשרות.
אמנם נראה שלמרות שהרבה מהמזוזות של צה"ל נמצאו פסולים, מ"מ אין בזה לפסול או להסיר את החזקת כשרות משאר המזוזות שלא נבדקו.
שהרי כאן אנו באים להכשירן מכוח רוב מצויין מומחים, והרי ידעי' שיש מיעוט, אלא שאעפ"כ אמרי' שהוא בטל ברוב.
ובפרט שאין פסלות של מזוזה מורה על פסלות מזוזה אחרת. שאפשר שהסופר של מזוזה זו אינו מומחה, ואילו הסופר של המזוזה האחרת מומחה. ואף אם ידעי' ששתי המזוזות מאותו סופר, מ"מ אין לפסול את כל המזוזות של הסופר בשביל שמצאנו פסלות אצל חלק ממזוזותיו (לכל היותר יש להצריך בדיקה למזוזותיו, אך לא לפוסלם, עי' באו"ח סימן טל סעיף ט), ועי' בחוו"ד (יו"ד סימן קה ס"ק ד) שכתב סברא מעין זו. [והמהרש"ם (ח"ג סימן קמט) העלה שאם נתגלו ריעותות על הסופר אין לפסול את חזקת הכשרות שלו למפרע, והוסיף ובפרט שרוב מצויין אצל ספרים מומחין הן, וכ"נ מהחת"ס (חאו"ח סימן ז). א"כ אף אם נתגלה שהסופר אינו מומחה, אין לפסול אלא את הספרים שכתב אח"כ, ולא קודם].
ויש להוסיף שאין להחזיק פסלות של מזוזה מכוח פסלות של מזוזה אחרת, שזה נקרא חזקה ממקום למקום, והרי אף באיסור תורה אין אומרים חזקה ממקום למקום.
וז"ל האיסור והיתר (כלל נד, ט): "ואם נמצא תולעת בראש הבהמה תוך הגולגולת וכו' טרפה דחיישי' לנקיבת הקרום ודוקא שנמצא על המח כדפרישית, אבל נמצאו בחוטם בהמה או עוף מותרין דלא מחזקי' איסור ממקום למקום ואפי' באיסור דאו' וכו'".
ועי' באו"ח סימן תסז סעיף יא ברמ"א, שג"כ מבואר שבאיסורין לא מחזקי' ממקום למקום. ומ"מ המשנ"ב (ס"ק מט) כתב שאם יש רגליים לדבר שיש קשר בין המקומות, אזי יש להחזיק אף ממקום למקום. ויעויין בפמ"ג (יו"ד סימן קה, שפ"ד בד"ה אמנם כן).
ואכן המשנ"ה (חי"א סימן קיד אות לו) שאף אם מצינו כמה ספרים פסולים, מ"מ אין לאבד את החזקת כשרות לאחרים מפני שאין מחזיקין ממקום למקום ומסופר לסופר (ובהמשך כתב שאפשר שאף באותו סופר לא מחזקי' מספר לספר) וממגיה למגיה. וע"ש שהאריך להוכיח זאת.
א"כ גם אם מצינו כמה מזוזות פסולים בצבא, אין בכך בשביל לפסול את שאר המזוזות.


ג. עצם חובת הבדיקה

כתב הרשב"א (ח"א סימן אלף נו): "הנותן מעות לחברו לכתוב לו ס"ת ונמצאו בו טעויות וצריך לשכור לו מי שיגיה אותם אם הם טעויות שדרך הסופרים לטעות בכך אין הסופר חייב כלום שאע"פ שהנותן מעות לכתוב לו ס"ת על ס"ת כשר הוא נותן כו' מ"מ טעויות נמצאות בכתב שכיחי דאין לך סופר שידקדק בכתיבתו כ"כ שלא יטעה כלל וכו' ומיהו אם טעה כ"כ שאין דרך הסופרים לטעות חייב לפי שזה ממיעוט השגחת הסופר ומפשיעתו וכו'".
וכתב על זה המשנ"ה (חי"א סימן קיד, אות ה): "והנה מבואר דבזמן הרשב"א כבר כתב שאין סופר שידקדק כ"כ בכתיבתו שלא יטעה כלל, ואפ"ה כל זמן שלא מצא הטעות בס"ת מותר לקרות בו וא"צ בדיקות כלל, והוא כדעת מרן החת"ס".
וכוונתו לחת"ס המובא בס' זר סופרים, ואחר שהמשנ"ה (שם אות יג) ציטט את דבריו, כתב עליהם (שם אות יד): "חידש לן מרן החת"ס דסופר שהוציא ס"ת מתחת ידו יש לן להחזיק שהוא ס"ת כשר כשכותב מתוך הכתבוהא דתניא בס"ת שאינו מוגה (שפסול עד שיבדקנו) מיירי כו' שמצינו בס"ת שיש בה פסול ולא בסתם ס"ת שמוחזק בכשרות. אלא שהוסיף מרן החת"ס דאפי' לדעת הבני יונה שכתב דבזה"ז נתמעטו הדורות ואינם יוצאים מתוקנים מתחת ידי הסופר, מ"מ זה דוקא שהוציא סתם ס"ת מתחת ידו בלי הגה נוסף לאחר הכתיבה לא הוא ולא אחר על כל התורה".
וסיים (שם אות יח): "ונמצא דברי רבותינו האחרונים ובראשם מרן החת"ס צדקו, דלא מצינו בראשונים חיוב להגיה ולבדוק הס"ת לאחר שכתבם סופר כשר וירא"מ".
הנה לנו שלמרות שדרך הסופרים לטעות כמה טעויות בכתיבת הס"ת (שא"א שידקדקו כ"כ), מ"מ כל שלא מצאו בס"ת טעות הרי הוא בחזקת כשר. וכש"כ אם היה ג"כ הגהה ועוד בדיקה על הספרים. וע"ש (אות טל) שכתב שכבר מזמן הקדמונים מוכח שרוב הספרים היו פסולים, ואעפ"כ הם היו קוראים בהם ללא חשש (כל עוד לא נמצאת טעות).
ולפ"ז נר' שאף אם התנאים לכתיבת הספרים בצבא הם תנאים קשים יותר, היות והסופרים נדרשים לכתוב מהר יותר ובתנאים נוספים המקשים להגיע לכתיבה שלמה. מ"מ היות והם יכולים לכתוב ולהוציא ספרים כשרים (ואף חלקם יוצאים כן). לכך נר' שאף הם בכלל רוב מצויין אצל ספרים מומחין הן, שהרי גם בשאר סופרים אמרי' שמאומדנא שיהיו טעויות, ולמרות הכל אמרי' שיש לנו להחזיק בכשרות הואיל ורוב הסופרים מוחזקים. וק"ו שהספרים של הצבא עוברים הגהה, שאפשר שישתווה דינן לדין ס"ת שנכתב בנסיבות רגילות ללא הגהה.

ד. מסקנת הדברים:

העלנו שרוב ספרים מומחים הן, ויש להחזיק בכשרות סתם מזוזה ותפילין.
עוד העלנו שאף אם מצאנו הרבה מזוזות פסולות, אין לפסול בכך את שאר המזוזות, אא"כ בידוע ששאר המזוזות הן מאותו סופר והן נכתבו אחר המזוזות הפסולות, וכן רק אם זה פסול שאינו רגיל (מחמת פשיעה). ואף בזאת אין המזוזות פסולות מודאי, אלא שיש חובה מדינא לבודקם.
עוד העלנו שאף אם יש אומדנא שיש טעויות, מ"מ אין לפסול את המזוזות כל עוד לא מצאנו בהן טעות.
שאלות ותשובות ע"י AI לכל התכנים שבאתר